הריון ראשון היא תקופה מאד מיוחדת, והיא שונה מאד בין אישה לאישה. סיפורים ששמעת ועדויות שראית בעצמך וודאי גרמו לך להניח כיצד הדברים אמורים להיות, אבל בפועל, אמור זה מושג כללי ולא כל כך רלוונטי, משום שמדובר על חוויה מאד אישית ואינדיווידואלית, שההשוואה שלה לחוויות של נשים אחרות, כנראה לא תתרום לך הרבה.
במהלך ההיריון הגוף וגם הנפש עוברים תמורות רבות, ובעוד שהמציאות מצפה מאיתנו להמשיך במסלול הרגיל, נשים הריוניות ממשיכות לעבוד עד רגע הלידה, וחופשת הלידה עצמה היא כמעט אף פעם אינה מנותקת, לפחות בהיבט הרגשי מכל מה שקורה מסביב ומלווה בפחדים ואף חרדות מפני החזרה למקום העבודה, הבטחת קיומו של מקום העבודה והשילוב בין דרישות המציאות למצב החדש שבו יש תינוק בבית היא לא פשוטה לאף אחת.
יחד עם זאת, זהו תפקידך לשמור על מורל גבוה ולגשת לדברים בצורה מפוקחת ואופטימית, קודם כל משום שהחיים תמיד מסתדרים, ובעוד שבסופו של דבר, הכול יהיה בסדר, אם את נכנעת ללחצים, פחדים וחרדות בדרך, את מורידה את איכות החיים שלך בצורה ניכרת, ויחד איתה גם את זו של הבייבי שלך.
אמנם אין ממש בית ספר ותעודת בוגר למסלול הכשרת הורים, אבל למי שמחפש מידע יש לא מעט מקורות ומסגרות שיעניקו את הכלים הדרושים, הן למען החלק הפונקציונאלי של הורות, והן למען החלק הרגשי, והחשוב יותר בתהליך גידול ילדים.
הבסיס ההתפתחותי
את התורה לגידול ילדים אפשר לסכם בשלושה עקרונות יסוד- זמינות, היענות רגשית וטיפול רגיש.
הצד הפונקציונאלי של הגידול הכולל מקלחות, החלפות טיטולים ואספקת בגדים מתאימים הוא חשוב, אבל הוא גם די פשוט וטריוויאלי. הצד הפסיכולוגי טריוויאלי פחות, ועם זאת, אם תתחברי לאינסטינקטים שלך, הם יובילו אותך אל המקום הנכון.
הצורך באהבה הוא צורך ביולוגי קיומי. לא מדובר על העדפה, אלא על דרישה פיזית. אנחנו מתוכנתים להזדקק לאהבה, ובלעדיה, אנחנו פשוט נמות, ולכן הצורך לספק היענות רגשית לתינוק הוא הרבה מעבר להורות אוהבת, זה הדבר החשוב ביותר לתינוק שלך.
בעוד שמושגי הזמינות וההיענות הרגשית הם די ברורים, לגבי הטיפול הרגיש- יש מקום להסבר. בטיפול רגיש הכוונה היא לדעת לווסת את מידת הטיפול, בהתאם לצורכי הילד. חשוב להבהיר כאן, שכפי שטיפול חסר יגרום נזק התפתחותי, כך גם יגרום לו טיפול עודף.
נקודה מעניינת היא שמבחינה ביולוגית, נשים מתוכנתות לדעת באופן אינטואיטיבי לדעת לעשות את הוויסות הזה, יותר מגברים. זו הכללה גסה, שכן יש נשים שהן יותר פרגמטיות והיכולת שלהן להישען על האינטואיציות שלהן מוגבלת יותר, בעוד שיש לא מעט גברים בעלי חשיבה מופשטת יותר שיהיה להם קל יותר לדעת באופן טבעי איך ומתי לגשת אל הילד, אבל הנתון הכוללני הזה, יש בו די בכדי להפיח בך בטחון לכך שיש בתוכך את כל מה שנדרש על מנת להעניק לילד הראשון שלך (ולכל ילדיך לצורך העניין) את הטיפול שהוא זקוק לו.
הסביבה החברתית
למרות שיש בנו את כל מה שנדרש, בגלל החוויה הראשונית, ובגלל שאנחנו יצורים חברתיים, לסביבה שלנו יש השפעה לא קטנה עלינו, על הבחירות שלנו ועל האופן שבו אנחנו מתנהגים. שימי לב שהסביבה שלך, למרות שבהגדרה היא שכבת הגנה תומכת, עלולה להוות גם מכשול.
אחד המכשולים הללו היא התחרות הסמויה. אף אחד לא ממש מדבר על זה, אבל מרגע שנולד תינוק מתחילה סוג של תחרות סמויה בין ההורים. היא לא נמצאת על פני השטח, וגם לא מדובר על תחרות יזומה, אבל ההשלכות הפסיכולוגיות שלה הן הרות גורל. אחת הנטיות הטבעיות והברורות יותר של הורים צעירים הוא לעשות השוואות התפתחותיות, במיוחד כשנדמה להם שהילד שלהם לא עומד בקצב הצפוי. החלפת מידע בין הורים לגבי השלב שבו הילד נמצא היא פעילות נפוצה ומקובלת, ואפשר גם להבין אותה, אלא שלרוב, במקום לתרום, היא מכניסה את ההורים ללחצים מיותרים. כל ילד הוא שונה ומיוחד, ולכל ילד יש את קצב ההתפתחות שלו. אם הילד של החברה שלך התחיל להגיד מילים כבר בגיל 11 חודשים, והילד שלך כבר בן שנה וחצי ועוד לא מדבר בכלל, זה לא אומר שהילד שלך סובל מבעיות התפתחותיות, זה רק אומר שיש לו קצב משלו שהוא לא זהה לקצב של ילדים אחרים. זהו הסבר לוגי שאולי קשה להתחבר אליו עם ילד ראשון, כי במצב של חוסר וודאות, כל דבר, ולו הקטן ביותר עלול להכניס לפאניקה. לכן, על מנת לחסוך מעצמך את מפח הנפש שייווצר בעקבות השוואות מיותרות, אנא ממך, היצמדי אל הרופא המטפל והדיאגנוסטיקות שלו, תני לילד שלך את הזמן שנדרש, ותשחררי את עצמך מהעול הזה, של לעשות השוואות לילדים אחרים, שהוא מיותר לחלוטין.
המקום שלך במשוואה החדשה
לידתו של בייבי קטנטן וחסר אונים משנה לחלוטין את סדר העדיפויות בבית, לא רק שהוא כעת חשוב יותר מהכול, אלא רבים ההורים שמבטלים את עצמם (ואחד את השני) לחלוטין, אל מול גודל האחריות שהם ניצבים בפניה. בפועל, חשוב שתזכרי, אם לא תהיי קיימת, התינוק שלך לא יוכל לשרוד, לכן, לבטל את עצמך לא יועיל לאף אחד. מה שאני מציעה הוא לא קל ליישום, אבל הוא הכרחי. מממש כמו שבמטוס מבקשים ממך לשים את מסיכת החמצן קודם כל על עצמך, ורק אחרי על הילד, כך גם בחיים. אני לא מבקשת ממך להפקיר את תינוקך, רק מבקשת ממך לא לבטל את עצמך, או את בן הזוג בדרך. הקדישי לעצמך זמן מידי יום, וכך גם לבן הזוג שלך. הבייבי שלך יגדל להיות אדם שלם יותר, עם דימוי עצמי גבוה יותר כשהוא גדל לזוג הורים שדואגים לעצמם.
אחרי הלידה גם הגוף וגם הנפש שלך יעברו שינויים רבים. אם תתני לעצמך את הזמן הדרוש, הכול יחזור למקומו מעצמו, אם תאיצי בעצמך, את עלולה לספוג לא מעט תופעות לוואי שאינן חיוביות. נכון שהחברה מצפה מאיתנו לחזור לתפקוד מלא, לגזרה מושלמת ולחיוניות מלאה כבר עם השחרור מבית החולים, אבל בטבע לא כך הדבר. סיימת רק עכשיו תקופת הריון שבמהלכה הגוף שלך פינה מקום לטובת יצירת חיים והמשמעות היא שהוא תשוש, מרוקן ודי, איך נאמר בעדינות, מפורק. להאיץ תהליכים לא יניב פירות טובים, וקרוב לוודאי רק יעשה נזקים. הגוף שלך, כמו גם הנפש, צריכים להשתקם ולהתחזק, דברים אלה לוקחים זמן. זנחי את הדיאטה, הגוף שלך יחזור למידותיו בזמנו, לבטח אם את מניקה. במקום להאיץ בעצמך, להתיש ולצפות מעצמך לדברים שלדעתך אמורים להיות, תאהבי את עצמך, תקדישי לעצמך זמן ותיהני.
ההתמודדות הכלכלית
גידול ילדים מצריך משאבים נפשיים, כמו גם משאבים חומריים, זה נכון, אבל הם לא בהכרח צריכים להיות גבוהים כל כך כפי שנהוג לחשוב. תוותרי על מותגים, תחפשי מבצעים, היעזרי בקופונים ואל תוותרי על הזדמנויות מיד שנייה. זה יבטיח לך חסכון של אלפי שקלים, בטח ברכישת הציוד הנדרש, וכך גם בחיים השוטפים.
את יוצאת להרפתקה מלאת משמעות ומשנת חיים. את לא באמת יכולה לדעת כיצד זה יראה אצלך, ואף אחד לא יוכל לנבא לך. עדויות מהסביבה הקרובה והדורות הקודמים יוכלו לתת לך מושג כולל, אבל חוויית ההורות היא חוויה מאד פרטית, מאד אינדיווידואלית ומאד מאד דינאמית. היי מונחה מסבלנות כלפי עצמך וכלפי הבייבי שלך, ומונעת מאהבה. כל השאר הדברים כבר יסתדרו מעצבם.
באתר של בייביקייקס תוכלי למצוא מגוון טיפים, המלצות, מתנות לתינוקות, ערכה ליולדת ומתנות בהרכבה אישית, מפנקות במיוחד.
