המפץ הגדול כבר קרה, ילדת והשתחררת מבית החולים. החיים האמיתיים מתחילים, אבל רגע. מה עכשיו?!
אם כבר יש ילדים בבית, את ודאי מתורגלת, וחופשת הלידה לא בדיוק תהיה חופשה, בין הסתגלות לתינוק החדש לטיפול בילד או הילדים הנוספים שבבית. יחד עם זאת אם זה ילד ראשון, את כנראה לא ממש יודעת למה לצפות, מה לעשות ומאיפה להתחיל. בין כל הדברים שאת חייבת לעשות, חשוב שיהיו גם דברים שתעשי סתם כי בא לך, כי הם עושים לך נעים, כי אימא מאושרת מבטיחה ילד מאושר.
בשלושת החודשים הקרובים לפחות, את הולכת למצוא את עצמך עם המון זמן פנוי, אבל מעט מאוד שעות עיירות חיוניות, שינוי סביבתי תהומי והמון המון הסתגלות.
בגלל הכאוס הרב שמאפיין את התקופה הקרובה, והשינויים הרבים, את עלולה למצוא את עצמך קצת אבודה אל מול המתרחש, אבל זוהי לא עובדה מוגמרת. יש לך אלטרנטיבה, זו יכולה להיות אחת התקופות, אם לא התקופה המדהימה ביותר בחייך. גם אם כבר שמעת מחברות על כמה החודשים הראשונים הם קשים, אין בעדויות הללו משום הגזירה עלייך.
אולי זה ישמע לך קלישאתי, אבל חודשי חופשת הלידה יהיו מה שתעשי מהם, והגישה שלך, והאופן שבו תתייחסי אליהם הם אלה שיעשו את כל ההבדל.
חופשת הלידה יכולה להיות תקופה מענגת, משמחת ונעימה במיוחד, כזו היא עבור נשים רבות וכזו יכולה היא להיות גם מבחינתך. אז איך הופכים אותה לכזאת? הנה כמה טיפים שיבטיחו לך חופשה מענגת שבה תתחברי אל הבייבי שלך, תיהני, תנוחי, תתמלאי ובעיקר תבטיחי שיהיה לך טוב.
- קודם כל- תירגעי. את לא הראשונה שעוברת את זה, ואף אחת לפנייך לא ידעה איך עושים את זה, ממש כמוך. קחי נשימה עמוקה ואל תפסיקי לנשום. את עוברת שינוי גדול, אולי את השינוי הגדול ביותר בחייך, ולכן חשוב שתתני לעצמך את הזמן הנדרש להסתגל. הכול לגיטימי. דמעות זה לגיטימי, לגיטימי גם לרצות לשבור את הכלים, ולגיטימי גם לשמח ולא להרגיש כלל את הקושי. אלו רגשות שעולים, יש מקום לכל אחד ואחד מהם. תני להם לעבור דרכך ותפני מקום לכל רגש שמגיע. הבעיה נוצרת כשישנם רגשות שעולים ואנחנו לא מפנים להם מקום, כי זה לא לגיטימי, כי זה לא אימהי, כי החברות לא הגיבו בצורה כזאת. אז קודם כל זכרי, את לא באמת יודעת את כל האינפורמציה המלאה על החברות שלך, וגם החברה הג’אדאית ביותר, זו שנדמה שהכול קטן עליה, עברה ועוברת רגעי משבר. אז תזכירי לעצמך שהכול בסדר, הכל לגיטימי ותני לעצמך קצת זמן.
- צאי להליכות עם העגלה – ברגע שאת מתאוששת לאחר הלידה, התחילי לצאת להליכות תדירות עם העגלה. זה יעזור לך להרגיע את התינוק ולהרדים אותו, זה יעזור לך לחזור לגזרה שלך מהר יותר, ובעיקר ומעל הכול זה יעלה את רמת האושר שלך. כולם כבר יודעים שפעילות גופנית היא גורם מכריע במידת האושר שלנו. ברמה הביולוגית, בעת פעילות גופנית יש התפרצות של אנדורפינים במח, ההורמון שאמון על תחושות האושר שלנו. תפנקי את עצמך בהורמון הזה, וכמה שיותר.
- תפגשי עם חברות – התבודדות בבית, רק את והתינוק, יכולה להיות מאתגרת. מאדם עצמאי, חושב וחברתי, לעבור לארבע קירות כשכל מי שיש לך לדבר איתו זה בייבי שלא באמת עונה, ולא באמת מתעניין בהחלט עלולה להיות חוויה, איך נאמר, מאתגרת. יחד עם זאת, נשים רבות בוחרות להסתגר ולהתבודד, וחבל. גם אם את הראשונה מבין כל החברות שלך שילדה, ואת מניחה שהן לא יכולות להבין בדיוק מה שעובר עלייך, זה לא צריך לעצור אותך. את יכולה ליהנות מזמן איכות גם עם חברה שהראש שלה נמצא במקום אחר לגמרי, ותופתעי לגלות שרובן לא תתנגדנה, ואף תשמחנה אם תביאי איתך את התינוקי שלך.
- תקבעי צהריים עם קולגות – ארוחות צהריים עם קולגות והעגלה לא רק יעניקו לך תחושה שאת לא מנותקת לגמרי מהחיים שבחוץ, אלא יאפשרו לך לשמור על תחושת ערך עצמי וזו כמובן הזדמנות גם לצאת קצת מהבית.
- צאי לדייט עם בן הזוג – תזמני בייביסיטר, בתשלום או אחד שתגייסי מהמשפחה המורחבת וצאי לדייט עם בן הזוג שלך. תקופת השינוי החדשה עוברת גם עליו, ובתוך ההמולה סביב הבייבי החדש קל מאד ללכת לאיבוד, לשכוח זה מזו, וחבל. מעבר לאובדן הרומנטיקה, התמיכה ההדדית היא חלק משמעותי וחשוב בתהליך, ובמיוחד בחודשים הראשונים, כדאי להתפנות אליו.
- לכי לקוסמטיקאית – אחרי הלידה הגוף שלנו נמצא במצב, איך נגיד בעדינות, מפורק. זה טבעי, זה סביר ולוקח לו זמן להשתקם. בינתיים, אין סיבה שתשקעי ביגון, אלא תשקיעי בעצמך, תתפנקי, ותני לגוף המשתקם שלך תמיכה וקצת טיפוח.
- תעזבי את האינטרנט, או לפחות תפסיקי לחפש בו ייעוץ רפואי מחייב. כבר מזמן הפכנו את גוגל לרופא הפרטי שלנו, ויותר מדי פעמים זה עומד בעוכרינו. גם אם המידע שאת קוראת הוא נכון וחתומים עליו מיטב הרופאים, המידע מתייחס למקרים כלליים, והבייבי שלך הוא מקרה פרטי של רך נולד שיכול לסבול מפריחות שונות, רגישויות ועוד קשת רחבה של תסמינים שהם טבעיים וסבירים. קבלת חוות דעת מתוך האינטרנט עלולה להלחיץ אותך יותר ממידת הסביר ולא ממש תועיל, לא למצב הבריאותי של תינוקך, ובטח לא למצב הנפשי שלך. אם יש לך חשש סביר לבריאות הרך הנולד, גשי לרופא, אבל אל תחפשי פתרונות ברשת, זה רק ישגע אותך.
- תעסי את הבייבי שלך. המגע שלך לא רק יעניק לו תחושת ביטחון שתלווה אותו לכל החיים, יעזור לו לפתח ביטחון עצמי ויתמוך בהתפתחות הפיזית שלו, אלא הוא יעניק לכם רגעים אינטימיים שגם את תרוויחי מהם רבות.
- קחי עזרה – אם היד משגת, מה טוב, אם לא, ריתמי את ההורים לפחות בשלבים הראשונים. שבועות ההסתגלות הראשונים הם שבועות עמוסים שבהם אף אחד לא ממש יודע מה לעשות, ושעות השינה המועטות והטרופות לא ממש מאפשרות להתמקד ולתת לשיקול דעת בריא לתפוס פיקוד. תיעזרי באדם אחד שאת סומכת עליו ושעשה זאת קודם, אל תתפרסי על יותר מדי אנשים, שכל אחד מהם יתן לך עצה שונה וישאיר אותך אובדת עצות לחלוטין, אלא היצמדי לאחד או אחת שאת מעריכה ותני להם לעזור לך.
- אל תעשי דיאטה – אחרי לידה הגוף נמצא בתהליך שיקום ומילוי מצברים מחדש. במהלך תשעת חודשי היריון הגוף שלך התרוקן מכל מאגריו לטובת הילד שלך, זה לא הזמן לעשות דיאטה, בטח לא אם את מניקה. אם תתני לעצמך מספיק זמן, הגוף שלך יחזור לעצמו, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינת היקפים, אבל אל תאיצי בו, אפשרי לו להחלים בקצב שלו. את זקוקה לכל טיפת אנרגיה שיש לך, ולפצוח בדיאטות כאסח, מיד עם הלידה, לא יעשה טוב לאף אחד.
ברוכה הבאה לחיים החדשים שלך!
לטיפים ופינוקים לאם ולתינוק היכנסי ל- Baby Cakes ותוכלי לרכוש מתנות לידה מקוריות לאם ולתינוק
